בית דין לענייני ממונות

בית דין אזורי לדיני ממונות, המשרת את כלל תושבי הגולן, דתיים ושאינם דתיים. בית הדין פועל ליישוב סכסוכים כספיים על פי דין תורה, ובמסגרת חוק הבוררות (תשכח) באופן מהיר, יעיל וזול.
הפניה לבית הדין מחייבת את חתימת הצדדים על כתב בוררות. פסיקותיו של בית הדין מחייבות, ומוכרות גם על ידי בתי המשפט של מדינת ישראל. הפניה לבית הדין כרוכה בתשלום אגרה.

רקע וסדרי דין
בשנים האחרונות קיימת מגמה ברורה של התחזקות הפניה לדין תורה בכל הנוגע לדיני ממונות שבין אדם לחברו במסגרת בתי הדין לדיני ממונות. המגמה מתבטאת בחוזים רבים בהם סעיף השיפוט מפנה לבוררות ע"פ דין תורה, בכמות הפניות בפועל לדין תורה, באיכות הפניות ובסוג הפונים, המגיעים ממגזרים שונים.
הסיבות להתרבות הפניות הן רבות. העיקריות שבהן הן: עלותו הנמוכה מאד של ההליך, משך הזמן הקצר באופן ניכר מכל הליך שיפוטי אחר, ופשטותו של ההליך שאינו מחייב הסתמכות על עורך דין. נקודה נוספת, המהווה יתרון להליך זה על פני כל הליך אחר, היא הידיעה שכאשר נפסק הדין באופן הראוי על פי דין תורה, משקפת הפסיקה, עבור שני הצדדים - הזוכה והמפסיד, את רצונו של הקדוש ברוך הוא, מה שמונע עגמת נפש מרובה הנשארת אחרי סיום של כל הליך אחר.
עד היום לא הייתה בגולן מערכת מסודרת אשר אמורה לטפל בתביעות בתחום דיני הממונות. נערכו דיני תורה אצל רבני הישובים ותלמידי חכמים אחרים, אך היה מורגש חסרונה של מערכת מקצועית ומסודרת, אשר לה כתובת קבועה, הרכבים המוגדרים ע"י המערכת ולא ע"י הצדדים וסדרי דין אחידים ומוגדרים.
על רקע זה החליטו רבני הגולן והמועצה הדתית אזורית גולן, להקים בית דין אזורי לדיני ממונות, אשר ישרת את כלל תושבי הגולן, דתיים ושאינם דתיים, וידון בתביעות בהן התובע או הנתבע מתגוררים ברמת הגולן. בית הדין יפעל על פי דין תורה, ובמסגרת חוק הבוררות המאפשר לצדדים לממש את פסק הדין שניתן להם בעת הצורך גם ע"י ההוצאה לפועל. דיוני בית הדין יתקיימו בחדר הדיונים בישיבת הגולן בישוב חספין.

הזמנת הצדדים לדין
סדר הפעולות לקראת דיון בבית הדין יהיה הסדר הבא:

1. כאשר התובע פונה למזכירות בית הדין בבקשה להגשת תביעה, הוא יידרש להמציא את המסמכים הבאים:
א. שטר בוררות של בית הדין החתום על ידו.
ב. כתב תביעה למזכירות בית הדין ובו מופיעים הפרטים הבאים:
פירוט העובדות המשמשות יסוד לתביעה בצירוף מסמכים התומכים בגרסתו.
הסעד המבוקש מבית הדין. אם מדובר בסכום כספי יש לנקוב בסכום ובדרך המדויקת לחישובו.
את המסמכים ניתן לשלוח לפקס שמספרו 04-6961287 או לכתובת הדוא"ל:
m-datit@golan.org.il
ג. התובע ישלם למזכירות בית הדין אגרה אשר גובהה יקבע ע"י הנהלת בית הדין.

2. מזכירות בית הדין תשלח הודעה לנתבע בדואר רשום עם אישור מסירה. להודעה יצורפו המסמכים הבאים:
א. הודעה על הגשת התביעה ובה יידרש הנתבע להשיב על התביעה בתוך 15 יום. בסמכות הנהלת בית הדין להאריך את פרק הזמן לתגובה ב 15 יום נוספים, או יותר, לפי שיקול דעתה.
ב. כתב התביעה והמסמכים המצורפים לו.
ג. שטר בוררות לחתימה.|

3. על תגובת הנתבע לכלול הודעה לבית הדין על הסכמתו לבוא לדין תורה ובנוסף כתב בוררות חתום על ידו.

4. על הנתבע להגיש לבית הדין כתב הגנה ובו התייחסות לכל אחד מהפרטים אשר הובאו בכתב התביעה. עותק מכתב ההגנה על כל נספחיו יימסר לתובע.

5. אם לא יתקבלו במזכירות בית הדין עד המועד הנקוב הסכמת הנתבע וכתב בוררות חתום על ידו, יראה בית הדין את הנתבע כאילו סירב לבוא להתדיין בדין תורה. במקרה זה על מנת לאפשר לתובע למצות את תביעתו ועל מנת למנוע ממנו לעבור על איסור, יתיר בית הדין לתובע לתבוע את הנתבע בבית משפט אזרחי.

6. למרות האמור לעיל (סעיף 5), אם יציג הנתבע בפני מזכירות בית הדין עד המועד הנקוב לעיל כתב בוררות החתום על ידו, ובו הוא מסמיך בית דין מוכר אחר לדון בתביעה זו, יימנע בית הדין מלהתיר לתובע לגשת לתבוע את הנתבע בבית משפט אזרחי. כתב הבוררות הנ"ל יישלח לתובע. סעיף זה ייושם על פי שיקול דעתה של הנהלת בית הדין.

7. מזכירות בית הדין תקבע מועד לדיון תוך 30 יום מהיום בו יגיע לידיה שטר הבוררות החתום על ידי הנתבע.

8. כאשר הצדדים קבעו את בית הדין בחוזה שביניהם כבורר מוסכם, תנאי הבוררות יהיו אותם התנאים המפורטים בשטר הבוררות של בית הדין. במקרה זה תיעשה הגשת התביעה באופן הנזכר הבא:
א. התובע יציג בפני מזכירות בית הדין את סעיף הבוררות שבחוזה שביניהם וישלם את אגרת בית הדין.
ב. התובע יגיש למזכירות בית הדין כתב תביעה כמפורט לעיל.
ג. מזכירות בית הדין תשלח בדואר רשום עם אישור מסירה פניה לנתבע אליה מצורף כתב התביעה.
ד. על הנתבע להגיש לבית הדין כתב הגנה ובו התייחסות לכל אחד מהפרטים אשר הובאו בכתב התביעה. עותק מכתב ההגנה על כל נספחיו יימסר לתובע.
ה. מזכירות בית הדין תקבע מועד לדיון תוך 30 יום מיום הגשת התביעה.

הרכב בית הדין
1. בית הדין יֵשב בהרכב של שלשה דיינים אלא אם כן ביקשו כל בעלי הדין שעניינם ידון בפני דיין יחיד, או שהנהלת בית הדין ראתה לנכון כי מסיבות שונות ישב בתביעה זו באופן חריג דיין יחיד.

2. במקרה שתוגש בקשה לדון לפני דיין יחיד הדבר יובא להחלטת הנהלת בית הדין ויהיה כפוף לאישורה.

3. במקרה בו ידון דיין יחיד יהיו לו כל הסמכויות של "מותב תלתא".

4. הרכב בית הדין יקבע ע"י הנהלת בית הדין.

5. ליושב ראש ההרכב תהיה סמכות לדון לבדו בהחלטות ביניים והחלטות מנהליות ורשאי הוא להסמיך חבר אחר בהרכב לדון בעניינים אלו.

6. כל הרכב של בית הדין יורכב משני תלמידי חכמים מהגולן ומהסביבה אשר למדו והתמחו בתחום דיני הממונות ובנוסף להם אחד מרבני הישובים אך לא רב הישוב בו מתגורר אחד הצדדים.

מהלך הדיון
1. הדיונים ינוהלו תוך שמירה על סדר ומשמעת בידי אב בית הדין.
2. זכותו של כל צד להיות מיוצג על ידי עו"ד או טו"ר לפי בחירתו.

3. הדיון מתנהל לפי הסדר הבא:
א. טענות התובע ולאחריהן טענות הנתבע.
ב. עדויות והוכחות התובע ולאחריו של הנתבע. כל ראיה או מסמך בכתב אשר מביא אחד מן הצדדים יוצג בפני הצד השני ויימסר לו עותק ממנו.
ג. סיכומי בעלי הדין בעל פה או בכתב לפי החלטת בית הדין.

4. מהלך הדיון, דברי בעלי הדין והעדים יירשמו בפרוטוקול או יישמרו בדרך אחרת שיקבע בית הדין לרבות הקלטת הדיון.
5. לאחר הדיון במעמד הצדדים רשאי בית הדין לקבל מן הצדדים לבקשתו או לבקשת הצדדים הבהרות בכתב, השלמת ראיות והשלמת טענות ולפסוק על פיהן לפי שיקול דעתו. עותקים של פניית בית הדין ותשובות הצדדים ימסרו גם לצד שכנגד אשר תינתן לו האפשרות להגיב על הדברים בכתב תוך זמן סביר.
6. בית הדין יחליט על פי שיקול דעתו אם יש מקום לדיון נוסף בנוכחות הצדדים.
7. בית הדין יודיע לצדדים כי הוא ניגש לכתיבת פסק הדין. עם מתן הודעה זו לא יתקבלו עוד טענות וראיות נוספות.

מדיניות פסיקה
1. בית הדין יפסוק על פי דין תורה ולפי שיקול דעתו במסגרת סמכותו לדון על פי דין, לפשרה או לפשר הקרוב לדין.
2. בית הדין יפנה את הצדדים במידת האפשר לגישור בהסכמה על מנת להגיע לפתרון הסכסוך ולהשכנת שלום.
3. בית הדין יפעל במסגרת חוק הבוררות תשל"ח והתוספות שהתווספו לו, וזאת על מנת שפסקי הדין יוכרו ע"י המדינה ומערכת המשפט שלה ויוכלו להיות ממומשים באמצעות ההוצאה לפועל.
4. בית הדין יפעל תוך מודעות למנהג המדינה ותוך בחינת השלכותיו ההלכתיות.
5. בעת הצורך ולפי שיקול דעתו יתייעץ בית הדין עם יועצים משפטיים או עם מומחים אחרים בתחומים הקשורים לנושא התביעה. כל פניה למומחה חיצוני תיעשה לאחר הודעה לצדדים על הפנייה ועל זהות המומחה. הצדדים יישאו בעלות הייעוץ אשר תחושב במסגרת הוצאות המשפט לפי שיקול דעתו של בית הדין. חוות דעת של יועץ חיצוני תינתן בכתב בלבד אלא אם כן ניתנה במהלך דיון בבית הדין.
6. בהסכם הבוררות עליו חתומים הצדדים הורחבו סמכויות בית הדין והובהרו נקודות הלכתיות ומשפטיות המקלות על עבודת בית הדין ומאפשרות לבית הדין להוציא מתחת ידיו משפט צדק ובכללן:
א. הצדדים מסמיכים את בית הדין לחייב על פי שיקול דעתו גם בנזקים עקיפים אשר ההלכה מחייבת בהם את האדם לצאת ידי שמים.
ב. הוסדר מעמדה של חברה בע"מ ושאר תאגידים הן בנוגע ליכולתם לתבוע ולהיתבע והן בנוגע לעקרון הגבלת האחריות.
ג. הוסכם כי החלטת בית הדין תיקבע ברוב דעות גם כאשר מדובר בפשרה.

פסק הדין
1. פסק הדין יינתן לצדדים בהקדם האפשרי תוך הימנעות מעינוי דין.
2. בית הדין לא יהיה כבול למועדים המופיעים בסעיף טו לתוספת לחוק הבוררות תשל"ח. על אף האמור, על בית הדין ליתן את פסק הדין לא יאוחר מששים יום מהישיבה האחרונה או מיום הגשת הסיכומים בכתב, הכל לפי המאוחר ביניהם.
3. כל פסק דין יכיל: סיכום תמציתי של העובדות החשובות ושל טענות בעלי הדין, נימוקי ההכרעה באופן בהיר והכרעת בית הדין. כן יקבע על מי מוטלות הוצאות המשפט השונות.
4. גם כאשר הצדדים פטרו את בית הדין מהצורך לנמק את פסק הדין יכיל פסק הדין: הכרעת דין, נימוקים מינימאליים להכרעה העובדתית ולהכרעה ההלכתית, והוצאות משפט. יצוין כי במקרה זה לא תינתן לצדדים אפשרות ערעור על פסק הדין כנזכר להלן.
5. כל פסק דין או החלטה ייחתמו ע"י כל הדיינים שישבו בדין.

ערעור
1. לצדדים הזכות לערער על פסק דין או על החלטה של בית הדין בהתאם לתקנות אלו זולת אם ויתרו על זכות זו בהסכמה בכתב או בהסכמה בעל פה אשר נכתבה בפרוטוקול הדיון או שהצדדים פטרו את בית הדין מהצורך לנמק את פסק הדין.
2. אין זכות ערעור אלא על יסוד הנימוקים הבאים:
א. טעות בהלכה.
ב. טעות נראית לעין בשיקול הדעת או בקביעת העובדות.
ג. פגם מהותי בניהול הדיון באופן המשפיע על תוצאות הדיון.
3. אין ערעור על יסוד נסיבות שהתעוררו אחר מתן פסק הדין או עובדות אשר לא הובאו בפני בית הדין הפוסק.

4. הליך הערעור כולו יתבצע בפני בית הדין "ארץ חמדה –גזית" שבירושלים:
א. הבקשה למתן רשות ערעור תוגש לבית הדין של "ארץ חמדה – גזית" תוך 30 יום מיום הגשת פסק הדין. הבקשה תכלול את הנימוקים בהם לדעתו של המבקש יש בכדי לבטל או לשנות את פסק הדין.
ב. סדרי הדין המחייבים בעניין הערעור הן בענייני נוהל והן בעניינים שבמהות יהיו סדרי הדין של בית הדין הנזכר המפורטים במסמכי בית הדין הנזכר (סדרי הדין פרק ט).
ג. הערעור כרוך בתשלום אגרה מלאה כמקובל בבית הדין הנזכר.
ד. אין ערעור אלא ברשות אחד מאבות בתי הדין של "ארץ חמדה גזית". החלטה לאישור בקשת ערעור או לדחייתה של הבקשה אינה מחייבת מסירת נימוקים.
ה. הרכב בית הדין אשר ידון בערעור יקבע על ידי נשיאות בית הדין הנזכר.

כללי
על אף האמור לעיל רשאי בית הדין, לפי שיקול דעתו, לסטות מסדרי הדין בכדי להביא לידי הכרעה צודקת ויעילה של הסכסוך.

כללי מוסר ואתיקה
בנוסף למחייב את הדיינים על פי דין התורה והשלחן ערוך יקפידו הדיינים על הכללים הבאים:
1. דייני בית הדין יקפידו על שמירת סודיות מוחלטת של הדיונים, וכמובן שלא יגיבו בפומבי או באמצעי תקשורת על דברים שקשורים לתביעה בה הם משמשים כדיינים.
2. בכל מקרה של היכרות קרובה בין הדיין ובין אחד מבעלי הדין, או היכרות מוקדמת של הדיין עם פרטי המקרה יודיע הדיין על כך לצדדים.
3. במקרה בו יתברר כי הדיין פסול על פי ההלכה או לחילופין ע"פ חוק הבוררות מלשמש כדיין בתביעה תמנה הנהלת בית הדין דיין חלופי לאותה התביעה.
4. דיין רשאי לבקש מאב בית הדין לפסול את עצמו מלשמש כדיין בתביעה מסויימת לפנים משורת הדין ולמרות שההלכה ולחילופין החוק אינם מחייבים אותו לעשות כן. במקרה זה ההחלטה האם לקבל את בקשתו תהיה בסמכות אב בית הדין.
5. למותר לציין כי כל שיחה בין אחד הצדדים ובין אחד הדיינים החל מרגע הגשת התביעה ועד למסירת פסק הדין אסורה באיסור חמור.
6. בהסכמת הצדדים מראש ובכתב, לרבות רישום בפרוטוקול, רשאי הדיין לשוחח עם אחד הצדדים שלא בנוכחות הצדדים האחרים ובלבד ששיחה זו מנוהלת בבית הדין ומטרתה להביא את הצדדים לידי הסכמה.

בתפילה להשבת המשפט
על ידי המלך המשפט
ציון במשפט תיפדה ושביה בצדקה

הרב אורי סדן, רב מושב נוב ומנהל בית הדין
יצחק (איקה) נס, יו"ר המועצה הדתית